יש לנו צורך לשלוט בהכל.
בעצמינו, באחרים, בנסיבות ובתוצאות.
אנחנו לא אוהבים להשאיר דברים כשהם פתוחים, בלתי ברורים, או בלתי ודאים
נדמה לנו שככל שאנחנו יותר בשליטה
כך נוכל להגיע לתוצאות שאנחנו רוצים ומכוונים אליהם
וזה לא משנה אם זה לקום ולתקתק את הבוקר כך שהכל יסתדר כמו שאנחנו רוצים ונגיע בזמן לפגישות שלנו אחרי שכבר הערנו את הילדים, הכנו להם אוכל לבית ספר, פזרנו אותם במהירות והמשכנו הלאה בסדר יום שלנו.
או שיצרנו לעצמינו תוכנית ברורה ומוגדרת לסדר יום בעבודה, פגישות, לוז עניינים והכל דופק כמו שעון, כל הפגישות מתקיימות בשעה היעודה,
אבל מה קורה בפועל.
שום דבר לא באמת קורה כמו שאנחנו מתכננים אותו,
וכמה שאנחנו מנסים לשלוט בנסיבות ובתוצאות ובסביבה שלנו
כך הכל הופך לקשה יותר, מתסכל יותר ומאכזב יותר.
למשל בוקר טיפוסי, את ממהרת לפגישה, רוצה להתארגן בסבבה של עצמך להגיע מוכנה ורעננה לפגישה החשובה שיש לך. בדמיון הילדים קמים בסבבה, מתארגנים ועפים לדרכם בחינניות.
במציאות, הילדה צורחת, השנייה לא מוצאת את הנעל, שכחו את האוכל על השיש, וכל זה מלווה בעצבים שימהרו אחרת יפספסו את ההסעה. את כולך כבר דביקה ומזיעה. עוד לא הספקת להתלבש וכבר את חייבת לעוף לפגישה.
אז לא רק שאת עצבנית מכל מה שקרה בבוקר, את כועסת שדברים לא הלכו לפי מה שאת רוצה.
ניסית לשלוט בסדר היום, אבל במקום זה הוא שלט בך.
עכשיו בואי ניקח את זה עוד קצת קדימה.
את מגדירה לעצמך תצאות עסקיות, ועובדת קשה כדי להגיע אליהן
אבל ככל שאת מנסה לשלוט יותר על התוצאות, כך הן הולכות ומתרחקות
יש יותר אתגרים, וכל חודש את מזיזה את הסקלה של מה שרצית להגיע אליו, או דוחה לחודש אחר או מורידה את הרף. ובכל פעם שזה קורה את מתוסכלת יותר, וכעוסה יותר ומאבדת את החשק.
יש פה איזה מעגל אכזרי שככל שאנחנו מנסות להיות יותר בשליטה על הדברים, לא משנה מה הם
כך הם הולכים קשה יותר, או מתרחקים מאיתנו.
למה זה קורה.
בואי נחשוב רגע על המונח שליטה. שלטון.
מי אוהב ששולטים בו. מי אוהב שליטים. מי אוהב שמחליטים עליו.
אף אחד. כנראה גם היקום, וגם סדר היום שלנו לא ממש אוהבים את זה.
שליטה נותנת לנו תחושה של וודאות. אבל זאת תחושה מדומה.
נדמה לנו שאנחנו בוודאות.
כשבפועל כל מה שאנחנו עושים זה להתנגד למה שבאמת קורה, ולהתנגד למה שיכול לקרות.
המוח שלנו, ואני מדברת עליו די הרבה בפודקאסט הזה
לא אוהב לצאת מגבולות הגזרה שלו.
הוא אוהב דפוסים, תבניות, הרגלים
כל מה שחוזר על עצמו מבחינתו זה הכי טוב.
לא אוהב לצאת מהמוכר והידוע.
המוכר והידוע זה גבולות השליטה שלנו.
כל מה שמעבר לזה, נחשב חוסר וודאות,
ברגע שאנחנו חווים תחושה של חוסר וודאות, אנחנו מתחילים לפחד
מתחילים להסס, כי אנחנו נכנסים לאזור לא מוכר, אזור שמבחינת המוח שלנו
מוגדר כסכנה. משהו שצריך להמנע ממנו בכל מחיר. כי התוצאה יכולה להיות הרסנית. או במונחים של המוח הפרהיסטורי שלנו, מוות נוראי.
ואנחנו כדי להמנע מהסיפורים המפחדיים שרצים לנו בראש, אוהבים לדבוק במוכר ובידוע
וזה יוצר אצלינו את מנגנון השליטה.
ככל שנשלוט יותר בקיים, כך לא נצטרך לחוות חוסר וודאות
להתקל בסיטואציות שלא מוכרות לנו ודורשות מאתנו משאבים חדשים של להכיר את הסיטואציה , לנתח אותה, לפענח אותה ולקבל אינפוט האם היא טובה לנו או רעה לנו. האם זה בסדר שנשאר בה או נברח ממנה.
וכדי להמנע מכל התסריט הזה, אנחנו נאחזים, כל כך נאחזים חזק במה שאנחנו כביוכל יכולים לשלוט בו.
אנחנו משתדלים לשלוט בעצמינו, כמה פעמים יצא לכם לשמוע אדם נהנה מתלהב, ואז אומרים לו, תשלט על עצמך. כאילו הנאה או התלהבות מטורפת זה משהו נוראי.זה לצתא מאזור המוכר שבו כולם הולכים עם ראש באדמה ודעוכים. כי ככה אפשר להכיל אותם, לעבד את המידע החדש של מישהו מתלהב, זה לצאת מגבולות המוכר והידוע שלנו. ממש מרגיש כאילו נדלקת עכשיו נורה אדומה ויש אזעקה שנשמעת באויר.
לשלוט בבוקר שלנו, בסדר היום שלנו. כל יציאה מהמקום הזה, גורמת לנו לערעור, תסכול. פתאום מידע חדש שצריך לעבד. ולמי יש זמן לזה עכשיו. לצאת מהתבנית שהגדרנו לעצמינו זה בלתי ידוע מה יקרה ולהתחיל עכשיו להשקיע בעיבוד מידע חדש, זה פשוט מתיש ואנחנו לא אוהבים דברים שמתישים אותנו. אנחנו אוהבים שגרה קבועה וידועה מראש. שליטה.
בואו נעלה את זה עוד שלב אחד למעלה.
נניח שהגדרתי לעצמי להגיע להשגים מסוימים בעסק. ואני מגדירה את הדרך להגיע לאותם השגים. כי זאת הדרך שאני מכירה ויודעת. היא סוג של תבנית ברורה מבחינתי. שום דבר לא מערער ולא מלחיץ אותי או את המוח שלי. אבל מה זה עושה בתכלס.
זה משאיר אותי כל הזמן באותה נקודה. אני לא באמת מגיעה להשגים או פורצת גבולות של עצמי. כי אני נשארת כל הזמן באזור השליטה. בכל פעם שאני יוצאת ממנו לרגע, אני נכנסת ללחץ וישר חוזרת לאזור השליטה של עצמי. אני למעשה לא מרשה לעצמי לראות שיש דרכים אחרות להגיע, מקומות אולי גבוהים יותר להגיע אליהם, או משהו שנכון יותר ומתאים לי לכבוש. כי אני כל הזמן נמצאת באזור השליטה שלי. במקום שבו אני יכולה לשלוט בתוצאות, ובדרך שאני מגיעה אליהן. אין הפתעות בדרך.
אבל כמו שהבנת. העולם לא פועל בצורה צפויה מראש. והפתעות הן חלק מחיי היום יום שלנו.
מספיק להסתכל על מה שקרה בשנתיים וחצי האחרונות של הקורונה איך הפתעה אחת שינתה לנו את כל החיים לכל העולם. איך כל הדפוסים שלנו נשברו אחד אחרי השני וכולנו נכנסו לאזור החוסר וודואת. איבדנו שליטה כמעט בכל מובן אפשרי בחיים שלנו, בבריאות, בחינוך, ובכלל ביכולת ליצור עתיד ברור ומובן לנו ולילדים שלנו.
השליטה נלקחה מאיתנו.
והאמת שלא צריך ללכת למקומות קיצוניים כאלה כמו קורונה.
אנחנו חסרי שליטה בכל דבר שקורה בחיים. כשאנחנו עולים על הכביש אנחנו חסרי שליטה. למרות שנדמה לנו שאנחנו כן. מספיק נהג אחד שיחליט לנהוג בצורה פזיזה, ולא משנה כמה אנחנו בשליטה, זה לא יעזור לנו הרבה.
להסתכל על איתני הטבע, כשהם רוצים להגיד את מה שיש להם, לא משנה השליטה האנושית או הטכנולוגיה כלום לא עומד בפניהם.
גם להעיר את הילדים בבוקר לבית הספר, מנסיון, אין פה שום מקום לשליטה. אני יודעת מה קורה כשאני מנסה להעיר את הבנות שלי. כמה מריבות, צעקות, וכמה פעמים צריך לגרד אותן מהמיטה. ואין לי שום שליטה בנושא. כמה פעמים אחרנו את האוטובוס והיינו צריכות לרוץ אחריו. אין לנו באמת שליטה על כלום.
אז מה כן ישלנו .
לשחרר שליטה.
תחשבי רגע איזה שקט יהיה לך אם לא תנסי לשלוט בכל דבר.
זה משחרר את הלחץ התמידי שיש בראש בלנסות ולקמבן כל דבר.
משחרר את הגוף הקפוץ שלנו שמנסה כל הזמן להיות בקונטרול
משחרר את הכל. את כל ההוויה שלנו.
מה יכנס במקום שליטה.
במקום זה נגדיר מה אנחנו רוצות שיקרה ונשחרר את הדרך שבה זה יקרה ונשחרר את התוצאה הסופית.
בין אם זה להגיע להשגים בעבודה, בקריירה, בעסק, בחיים. בין אם כל דבר שאת רוצה שיקרה
להגדיר את התוצאה ולשחרר.
נניח שאני רוצה להרוויח שלושים אלף שח' בחודש.
אם אני אהיה כל הזמן בלחץ ובשליטה שהכסף חייב להגיע מעבודה קשה שלי. כמה שעות אני צריכה לעשות או כמה לקוחות אני חייבת שיגיעו. ולהתאמץ להגיע לתוצאה שאני רוצה בדרך שאני רוצה.
אבל אם במקום זה, אני מגדירה שאני רוצה להרוויח שלושים אלף שח' בחודש, בכל דרך שנכונה ומדויקת לי. ומשחררת. יכול להיות שיגיע לקוח אחד ויתן לי את הסכום הזה. יכול להיות שהיקום ישלח לי החודש את הסכום הזה, ויכול להיות שיכנסו לי כמה עסקאות קטנות שיגיעו ביחד לסכום הזה.
אני משחררת את הצורך שדברים יגיעו אליי בדרך הספציפית. שחררתי שליטה.
דוגמא אחרת, תכננתי אירוע לפרטי פרטים. ודברים לא הולכים כמו שרציתי. שחררי שליטה. לפעמים יש ליקום דרך אחרת להוביל אותך לתוצאה שאת רוצה. כי מה יקרה. ברגע שאת תהיי כל הזמן בשליטה את אפילו לא תהני מהאירוע שעשית. הכל ילך קשה ומסובך. ואת תפספסי את כל השמחה שיש מסביב. אבל אם תשחררי שליטה ותאמיני שדברים יסתדרו בדיוק כמו שצריך, יהיה לך זמן להנות, ולא לעמוד עם סטופר. את תהיי יותר נוכחת ברגע. מאשר כל הזמן מנסה לשלוט על הדברים מה שהופך אותך לעצבנית לחוצה ומותשת. כמו שכבר הבנת.
אז שחררי שליטה.
אל תנסי לשלוט על הכל מסביב
הגדירי מה את רוצה, ותני לעולם קצת מרחב לתת לך את זה בדרך המהירה והקצרה ביותר שהוא יכול.
ומי יודע, לפעמים גם תופתעי לטובה שקיבלת תוצאה הרבה הרבה יותר טובה ממה שיכלת אפילו לחשוב או לדמיין.
