אנחנו רוצים להתקדם, לפתח את העסק אבל מפחדים משינויים. גם כשאנחנו כבר מבצעים שינוי עסקי, הסיכוי שהוא יחזיק מעמד הוא קטן ביותר כי איך שנתקל באתגר הראשון, ישר נחזור להרגלים הישנים והמוכרים שלנו ונזנח את השינוי שכה ייחלנו אליו.

קחו לדוגמא ספורט, גם כשכבר הבטחתם לעצמכם להתאמן באופן סדיר. תמיד יהיו תירוצים למה היום אי אפשר. ואם כבר הצלחתם לקום מוקדם מהמיטה, ולצאת לאימון. בדרך כלל אחרי ההתלהבות הראשונית, זה ילך וידעך עד שבסוף תוותרו ותעזבו את זה לחלוטין.

אתם לא לבד. וספורט הוא רק דוגמא אחת מיני רבות.

כל שינוי שאנחנו עורכים בחיינו, אישי או עסקי דורש מחויבות, התמדה, ונחישות. ורובינו נוטים מהר מאוד לוותר לעצמינו, ולחזור למקום הבטוח, לשגרה הידועה והברורה ולהתנהלות שאנחנו מכירים.

המעבר לעולם הדיגיטלי, הוא אחת הדוגמאות הבולטות של שינוי שנכפה עלינו.

אם גם אתם בצעתם את המעבר לדיגטל בשנה האחרונה בגלל הקורונה בטח שמתם לב שבהתחלה הייתם קצת בהלם, בגלל העובדה שצריך לבצע שינוי.

אחר כך כשמתחילים להבין את העולם החדש, מתחילים לרוץ לכל הכיוונים ולנסות לבצע את השינוי הנדרש.

הבעיה היא שהשינוי הגיע בבת אחת, בלי שום הכנה מתאימה.

ולכן לאט לאט הפעילות הדיגיטלית שהתחלתם בהתלהבות רבה, מאבדת מומנטום, וקל יותר לחזור לשגרת החיים שהיתה רגע לפני.

השגרה המוכרת והידועה. שבה עושים הכל, חוץ מדיגיטל. למרות שיודעים שזאת לא הדרך הנכונה והיא עשויה לפגוע בטווח הארוך.  בעיקר לאור העובדה שהדיגיטל כאן כדי להשאר.

שינוי עסקי – הכל או כלום

כשאנחנו חושבים על לבצע שינוי יזום, בין אם זה בעסק, במעבר לדיגיטל, או להתחיל לאכול בריא אנחנו חושבים במונחים של הכל או כלום.

יש נטייה לחשוב שאנחנו צריכים לעשות בבת אחת שינוי גורף. קצת כמו להוריד פלסטר, בבת אחת כדי שלא יכאב.

להטמיע את כל המערכות הדיגיטליות בעסק בבת אחת, להתחיל לפרסם ולהופיע בכל הרשתות החברתיות בבת אחת, ללמוד פייסבוק, אינסטגרם ויטיוב במקביל, או ישר להתחיל לרוץ 10 ק"מ בבת אחת.

בתיאוריה זה נשמע נהדר, לבצע את השינוי במהירות.

כולנו רוצים להיות רזים מהר, בערך חמש דקות אחרי שהתחלנו דיאטה חדשה, אצני מרתון כשרק התחלנו להתאמן לפני יומיים, או לשחות בחופשיות בעולמות הדיגיטל כשרק פרסמנו פוסט אחד בפייסבוק.

בפועל, זה לא קורה ככה.

כל שינוי דורש זמן הסתגלות. של הגוף. של הנפש. של המיינד.

וברגע שהתוצאות מאחרות להגיע, אנחנו מתחילים לקרטע.

פתאום אנחנו מוצאים סיבות למה לא להתמיד, למה לא להשקיע.

הסדר יום העמוס שלנו מושך אותנו להתעסק בכל מה שרק אפשר, העיקר לא בנושא השינוי עצמו.

פתאום אחרי כמה פוסטים שלא קבלו את המענה הנדרש, אנחנו מתייאשים ומתחילים לחשוב שאולי זה לא כל כך בשבילנו.

האתר שלנו דורש שעות של השקעה בתכנים, אבל אנחנו לא בדיוק רואים ממנו תוצאות ומעדיפים להתעסק בדברים אחרים.

הדוחות אקסל דורשים תחזוקה יומיומית כדי לדעת איפה אנחנו נמצאים מבחינה פננסית , אבל למי יש זמן להתעסק בזה כי יש דברים חשובים יותר.

וככה שינוי עסקי שהתחיל בגדול, הולך ומתאדה לו. ובסוף אנחנו חוזרים לאותה נקודה שבה התחלנו. רק הפעם אנחנו מגבשים דעה ברורה שזה לא בשבילנו.

מאחורי הקלעים של תהליך השינוי

שינוי הוא תהליך נוירולוגי שמתחיל במוח.

המוח האנושי מתוכנת לדאוג לרווחת הגוף שלנו. לשמור עליו ולוודא שהוא ממשיך לתפקד כל הזמן. והפעילות החביבה עליו היא אוטומציה של תהליכים.

להכניס הכל לתוך תבניות, ברורות ומוגדרות.

כך המוח לומד פעילות חדשה, מטמיע אותה, והופך אותה לאוטומטית. פעולה שבשגרה.

המוח שצורך הרבה מאוד אנרגיה, פועל על בסיס של חסכון במשאבים.

כל פעולה שמצריכה למידה חדשה, מבחינתו, דורשת מאגרים גדולים של אנרגיה.

כל פעולה שנכנסת לקטגוריית האוטומט מבורכת מבחינתו, כי היא משמרת את האנרגיה.

כמו נהיגה למשל.

כמה פעמים יצא לכם לנהוג הביתה, ובכלל לא שמתם לב איפה אתם עד שהגעתם הביתה. ואז היתה לכם תחושה שבכלל לא נהגתם.

למדנו לנהוג, את הכללים, איך לתפעל את הרכב, איך להגיב במקרים שונים ומאותו רגע ואילך אנחנו נוהגים על אוטומט. אלא אם כן יש בעיה כלשהי, ואז המוח נכנס לפעולה כי הוא מזהה חריגה מהדפוס הברור והידוע.

שינוי לעומת זאת, מכניס את המוח לסטרס.

הוא דורש ממנו להשתמש במשאבי אנרגיה גדולים. ללמוד תבניות חדשות, לאתר מהזכרון התאי מה ואיך הוא אמור להגיב. הוא יוצר שרשרת של אינפוטים חשמליים שמערערים את כל המערכת ויוצרים עליה עומס. ואז הגוף נכנס למצב של לחץ על מנת לתפקד. לברוח, או להלחם.

המוח שלנו בנוי משלושה חלקים

נאוקורטקס – המוח הרציונלי והחושב. המוח החדש ביותר מבחינה אבולוציונית.  

המערכת הלימבית – המוח המרגיש, כל מה שקשור לרגשות ותחושות.

מוח הלטאה – המוח הקדום ביותר, אחראי על ההשרדות וההגנה.

מי שמנהל בפועל את ההצגה הוא המוח הקדום, מוח הלטאה שחושב תמיד במונחים של תבניות ברורות ומוגדרות. מה שאני מכיר שווה חיים. מה שאני לא מכיר שווה סכנת מוות.

כל שינוי מבחינת מוח הלטאה, נתפס כמשהו לא מוכר. שפירושו סכנת מוות.

זאת הסיבה שבכל פעם שאנחנו מתחילים לבצע שינוי כלשהו, גם אם אנחנו מאוד רוצים אותו. הוא נתפס בעיני המוח שלנו כיציאה משגרה, יציאה מאזור הנוחות. מה שגורר תגובת סטרס.

הסטרס נוצר כדי לגרום לגוף להגיב במקרה שהוא פוגש נמר אימתני או נחש שתיכף עומד לאכול אותנו. המוח משדר לגוף שהגיע הזמן להתחיל לרוץ, וכמה שיותר מהר. או לעמוד ולהלחם על חייך.

אם נשווה רגע את מה שדברנו כאן לנושא הדיגיטל.

הקורונה יצרה מצב של סטרס

כולם התחילו לרוץ, ללא יוצא מן הכלל.

המוח שידר אותות מצוקה, שיש כאן איום אמיתי, השרדותי וחייבים לפעול בהתאם.

אז כולם עברו לדגיטל, כולם הבינו שצריך לבצע שינוי עסקי, כולם הבינו שצריך לזוז מהנקודה שבה היינו כי המקום ההוא כבר לא בטוח לנו.

התחילו ללמוד דברים חדשים, להשקיע בטכנולוגיה, בתוכנות, באתרים.

אבל מה קורה לאורך זמן?

הגוף שלנו לא מסוגל לחיות בסטרס לאורך תקופה ארוכה.

לכן ברגע שרמות הסטרס יורדות, הגוף נרפה והמוח מתחיל לשדר אותות של חוסר שביעות רצון, של חוסר נוחות.

הוא רוצה לחזור למצב הקודם. זה שהוא מכיר.

ואנחנו מקשיבים לו.

לאט לאט אנחנו מתחילים לחזור לשגרה שלנו.

לפעולות האוטומטיות שאנחנו מכירים . ולבצע את אותם דברים שעשינו קודם.

וכל אותם דברים שהשקענו בהם, לאט לאט נשכחים ונעלמים. כי הם לא הוטמעו עדיין כחלק ממי שאנחנו.

ואז מגיעה הנפילה הגדולה.

כי מצד אחד המקום שהיינו בו כבר לא רלוונטי לנו

ומצד שני, המקום החדש לא עובד בשבילנו.

ואנחנו בקונפליקט. תקועים באמצע.

שינוי עסקי – צעדים קטנים

מסע בן אלף קילומטרים חייב להתחיל בצעד אחד / לאו טסו

דר' רוברט מאורר, בספרו צעד קטן לשינוי גדול.

מלמד את שיטת הקאיזן, שיטת הצעדים הקטנים לשיפור המשכי.

הרעיון מאחורי השיטה הוא שכל שינוי אפשר וכדאי לבצע במנות קטנות, בצעדים מדודים.

במקום להעמיס על המוח מצב של שינוי פתאומי ומהיר

לייצר מצב שבו מבצעים את השינוי בצורה מינורית בכל פעם.

כך שיש למוח ולגוף מספיק זמן להסתגל לשינוי החדש ולהרגיש בנוח בלי לייצר התנגדות.

במקום לחשוב על שינוי עסקי כמשהו גורף, מהיר וחד כדאי להתחיל ליישם אותו בצעדים קטנים ומדודים, שניתנים לעיכול.

לשאול את עצמך, מהו הדבר הקטן ביותר שאני יכול.ה לעשות היום בעסק שלי, שיוביל אותי לשינוי.

ולבצע אותו.

זה יוצר מעין מעקף למוח החשדן שלנו.

כשהשינוי הוא מינורי, הוא לא שם לב לזה. ולא מפעיל מערכות אזעקה שצועקות לנו בראש שזאת סכנה.

לדוגמא, לקוחה שלי שהתקשתה לבצע שינוי עסקי מתוך מחשבה שזה ישנה את כל האופי וההתנהגות שלה בחיים.

הצעד הכי קטן מבחינתה, כדי לבצע את השינוי שהיא כל כך רצתה, היה להגדיר את עצמה אחרת.

פשוט לאפיין את הגדרת התפקיד שלה בצורה שונה. מדויקת יותר.

בלי להשקיע משאבים בלוגו, נראות, מיתוג וכו.'

פשוט בלכתוב בפוסטים את הטייטל החדש.

ולהתמיד בזה. עד שזה הרגיש לה כל כך טבעי שזה הפך להיות חלק ממנה.

ואז גם הסביבה העסקית שלה השתנתה בהתאם לטייטל החדש שהיא האמינה שמתאים למי שהיא.

או למשל, אם אתם מתקשים בכל נושא החשיפה. במקום להרגיש צורך לקפוץ למים ולהיות נוכחים בכל מקום באינטרנט. תתחילו בצעד  אחד קטן שבו תרגישו הכי בנוח והכי כיף.

אם אתם אוהבים לכתוב, התחילי מפוסט אחד ביום.

בלי  להסתכל מה התוצאות שלו. בלי לבדוק מי נתן לייק ומה ענו.

פשוט לכתוב כל יום פוסט אחד מהלב, עד שתרגישו בנוח עם זה וזה יהפוך להיות מאוד טבעי ושגרתי בחייכם. אז תוכלו לעבור למדיות נוספות.

אם אתם יותר טיפוס ויזואלי, ומעדיפים סרטוני וידאו, התחילו מסרטונים קטנים, או העלו סטורי של 15 שניות שנעלמים אחרי 24 שעות. כך שגם אם עשיתם את הפדיחה הכי גדולה ביקום לדעתכם, עדיין מחר תהיה הזדמנות חדשה, והסרטון הקודם יעלם.

אם אתם רוצים לייעל את המערכות הפנימיות בארגון. התחילו בפעולה אחת קטנה ופשוטה. זאת יכולה להיות תוכנה חדשה שאתם רוצים להטמיע, להשתמש בדוחות אקסל בצורה קבועה. קבעו  15 דקות ביום כדי להתאמן על התוכנה החדשה. כל יום ללמוד פיצ'ר אחד שלה. או להזין בה נתונים במשך אותו פרק זמן. ולאחר מכן שחררו אותה.

לאט לאט תרגישו הרבה יותר נינוחים ובטוחים בעצמכם להשתמש בה, ולתת לה מקום כחלק אינטגרלי מהעסק.    

הבעיה היחידה בשינויים קטנים היא שאנחנו אוהבים לראות ולהרגיש את התוצאות. וכשהשינויים מינורים קשה לנו לשים לב אליהם, כי הם מרגישים לנו כל כך טבעיים וחלק מאיתנו.

רק אם נתעד את התהליך שאנחנו עושים, נבין שחל שינוי משמעותי שגם ישאר לאורך זמן ויהפוך בסופו של דבר להרגל.

לכן אפשר וכדאי להשתמש ביומן מסע, ולתאר את השינוי שביצעת.

לסיכום:  כדי לייצר שינוי עסקי אמיתי ואפקטיבי שנשאר לאורך זמן. כדאי לבצע אותו בצעדים קטנים, לאט לאט. צעד אחד צעד.

להחליט על נושא אחד קטן,  מינורי שבו אפשר לבצע שינוי כמעט בלתי מורגש ולעשות אותו בכל יום קצת. עד שהוא יהפוך להיות שגרה חדשה.

כך אנחנו לא מעייפים את עצמינו, לא יוצרים בהלה מצד המוח החשדן שלנו ומטמיעים שינוי עסקי אמיתי שנשאר.