פחד מטכנולוגיה, הוא אחד הפחדים הנפוצים בשנים האחרונות. השורשים של הפחד לאו דווקא קשורים לטכנולוגיה עצמה, אבל ללא ספק, היא העצימה אותו בצורה משמעותית.
אחד הפחדים הגדולים שאני שומעת מאנשים הוא החשש שלהם מהדיגיטל. כל עוד לא היה צורך ממשי לעבור לדיגיטל הם חיו איתו בשלום שלום. מאז הקורונה נוצר דחף מטורף של אנשים לרוץ ולמצוא להם אחיזה כלשהיא בעולם הדיגיטלי.
אבל זה לווה בפחד מטורף, לפעמים עד כדי שיתוק וחוסר יכולת לבצע את המעבר.
עד לפני שנה וחצי כולם, ללא יוצא מן הכלל העדיפו ללכת לקניון ולקנות את מה שהם צריכים. סופר בכלל לא היה אופציה עבורם להזמין.
חריגים היו אתרי קניות כמו אלי אקספרס ואמזון שהקהל הישראלי למד שאפשר לבטוח בהם, והמחירים שיחקו תפקיד משמעותי. אז גם אם פחדו, או לא הבינו איך לבצע רכישה היו מבקשים מאיזה ילד תורן שעבר בסביבה שיעזור להם לבצע את הקנייה.
בשנה וחצי האחרונות העולם התהפך. והדיגיטל הפך לחלק משמעותי, אם לא חיוני בתקשורת שלנו בין אנשים. בין מוסדות ציבור כמו ביטוח לאומי, מס הכנסה, בנקים. בתי ספר עברו ללמוד בזום, אוניברסיטאות.
מחקרים אמרו שהדיגיטל ישתלט על כל תחומי החיים רק לקראת 2030, וכולם חשבו שיש עוד זמן. אבל הקורונה טרפה את כל חוקי המשחק.
נוצרה בהלה אמיתית.
אומנם הדור הצעיר שדבוק למסכים, פשוט המשיך בשלו.
אבל הדורות היותר מבוגרים גילאי שלושים ומעלה פתאום מצאו שהעולם הדיגיטלי מלחיץ. מפחיד. מאיים לפעמים.
עסקים נשארו מאחור, ואלה האמיצים שהחליטו לקפוץ למים, הרגישו מהר מאוד שהם עמוקים וטובעניים.
אפשר לקרוא לכל זה במילה אחת. טכנופוביה.
אם משהו מזה תיאר חלק קטן ממה שאתם מרגישים לגבי הטכנלוגיה, אז תדעו שזאת לא בעיה אישית שלכם.
במחקר שנערך בשנת 2015 בארה"ב גילו שפחד מטכנולוגיה הוא הפחד השני החזק ביותר שאנשים חווים. סביר להניח שאם היו עושים את המחקר בשנת 2020 התוצאה היתה שטכנופוביה היא פחד מספר אחד של האוכלוסיה.
הסיבה שחקרו את הפחד הזה, היא כי גילו שמורים סירבו להשתמש בעזרים טכנלוגיים כדי להנגיש חומרים לתלמידים שלהם, רק בגלל הפחד מטכנלוגיה.
ובשנה האחרונה אני חייבת לציין שזה רק חזר אליהם כמו בומרנג כי לא היתה להם ברירה. לא אחת שמעתי את הבת שלי לומדת בזום מול מורה שלא יודע איך לתפעל אותו או מתקשה להעביר לכיתה מצגת.
למה אנחנו כל כך מפחדים מטכנולוגיה
האמת שאנחנו לא מפחדים דווקא מהטכנלוגיה עצמה, אלא מחוסר הוודאות וחוסר השליטה שיש לנו כשאנחנו משתמשים בה. ומכל שינוי שעשוי ליצור ערעור של מוסכמות או תבניות חברתיות קיימות.
מבחינה אבולוציונית, אנחנו בנויים ככה שהמוח שלנו אוהב וודאות. כל חריגה מהוודאות, מהנורמה, ממה שהוא מכיר מפעילה מנגנוני אזהרה שגורמים לנו להכנס לפחד ולהגיב.
התגובה הראשונית שלנו היא להתנגד לכל דבר שהוא שונה. לפעמים להתעלם, לפעמים להתנגד בקול רם וברור. וכשאין ברירה לזנק למים ולהתחיל לפרפר.
כשהמציאו את המזלג אי שם באזור האיפריה הרומית, רק לקראת המאה השש עשרה התחילו להשתמש בו ברחבי אירופה משום שהוא היה נחשב כלא גברי.
כשהמציאו את האופניים בסביבות 1890, אנשים יצאו בהצהרות שהם דבר מסוכן מאוד בעיקר לנשים. שיש להמנע מהן, שהן מפחידות ומאיימות.
כשהניחו את פסי הרכבת בארה"ב האוכלוסיה התנגדה וטענה שהרכבת החולפת תגרום לפרות ללחץ וכתוצאה מכך הן תפסקנה לייצר חלב.
על פורד שהמציא את הרכב, אנשים צחקו ואמרו שאין מצב שהרכב יחליף את הסוס והעגלה. וגם אילון מאסק שהביא לנו את טסלה לעולם, קיבל כמה בעיטות בישבן.
הפחד הכי גדול הוא העובדה שאנחנו לא יודעים איך זה עובד. וכשאין לנו מושג איך דברים עובדים או פועלים זה יוצר אצלינו חרדה. אנחנו מרגישים שאין לנו שליטה. נתונים בידיים של טכנולוגיה שלא ממש ברורה לנו עד הסוף.
לא פעם יצא לי לשמוע לקוחות בטלפון שניסו לרכוש מאתר כלשהו משהו, את הפחד שלהם ללחוץ על הכפתור. הוא היו צריכים חיזוק טלפוני שמישהו יגיד להם ללחוץ וירגיע אותם ששום דבר נורא לא הולך לקרות.
איך נוכל לפתור את הפחד מטכנולוגיה ולמה חשוב להתגבר עליו
נתחיל בלמה חשוב להתגבר על זה.
כי הדיגיטל פה כדי להשאר. הטכנולוגיה הולכת להיות חלק מחיינו לטוב ולרע.
לשפר אותם, לייעל אותם ולתת לנו יותר זמן להנות מדברים אחרים שהם לא עבודה.
מצד שני, תמיד יש את הפחד מבינה מלאכותית שהולכת להשתלט על חיינו
על זה שהילדים שלנו דבוקים למסכים ושכחו איך נראים חיים מחוצה להם.
שהטכנולוגיה תחליף אנשים בעבודות שלהם ותשאיר אותם בחוץ.
אבל עם כל זה, טכנולוגיה היא שינוי שאין מה לעשות אלא לאמץ אותו.
אפשר להמשיך לפחד ולהלחם בה.
אבל המלחמה הזאת היא בעיקר בינינו לבין עצמינו.
ואפשר לאמץ אותה.
להתחיל בעובדה שהיא כאן כדי להשאר וצריך לקפוץ למים.
לא לנסות לפעול בבת אחת ולהבין מליון מכשירים, אתרים, ואפליקציות.
אפשר להתחיל מאחת. ללמוד אותה, להבין אותה. להכיר. להתיידד ולהמשיך הלאה לבאה בתור.
אפשר ללמוד לאט תוכנה חדשה, ללכת צעד אחר צעד. להעזר באנשים שנותנים הסבר או שירות. לא חייבים ללמוד הכל בבת אחת. אפשר בקצב שלכם ושנכון לכם.
אחרי שתבינו כמה התוכנה, או האפליקציה הפכה את חייכם ליעילים יותר וקלים יותר
פתאום תראו שהרבה יותר מגניב וכיף ללמוד עוד תוכנה חדשה או להכיר אתר כזה או אחר.
למי שממש לוקה בחרדה קשה בכל פעם שהוא בא לתפעל משהו טכנולוגי
אפשר להעזר בקבוצות או פורומים שיכולים לתת הסבר פשוט וידידותי.
יש מלא סרטונים ביוטיוב שיכולים להסביר בשפה פשוטה מאוד איך לתפעל כמעט כל דבר שקיים.
והכי חשוב, לנשום עמוק, ולהבין שזה לא אתם.
זה בסך הכל קטע אבולוציוני שכזה שנועד להגן עלינו מפני טלטולים בחיים.