הסיבה שאנחנו רוצים בהירות היא כדי לדעת לאן הולכים, מה הצעד הבא, מה היעד הבא.
חוסר היכולת להסתכל קדימה, גורמת לתקיעות. דשדוש, דריכה במקום. חוסר וודאות. תחושת בלבול, חוסר סדר, והיסח הדעת.
כשאנחנו לא רואים, או מרגישים את היעד הבא, אנחנו פשוט עומדים במקום מחכים שמשהו יקרה. או לחילופין, עושים כל כך הרבה דברים שאינם מקדמים אותנו, רק כדי שתהיה לנו תחושה של התקדמות. כשבפועל, אנחנו לא הולכים לשום מקום. להיפך. אנחנו עייפים, מותשים ומכווצים מבפנים.
הנה כמה טכניקות שיסייעו לכם להסתכל פנימה ולהשיג בהירות עסקית (ואישית) שתניע אתכם קדימה.
סדר וארגון
סדר פותח לנו את היכולת לראות מה כבר יש לנו ומה חסר. זה מאפשר להסתכל בצורה נקייה על דברים.
קצת כמו שולחן מבולגן שלא מוצאים בו כלום, הכל מרגיש דחוס וכבד. וכשמנקים אותו ומסדרים הכל נראה קליל יותר, אוורירי ומאפשר למצוא דברים בקלות.
ככה זה גם בעסק. כשהמרחב מבולגן, זה מכביד ומערפל את כושר הראיה. המרחב יכול להיות השולחן שלכם, סביבת העבודה כולה, או תהליכים מסורבלים שמקשים ומכבידים על היכולת לראות מי נגד מי, איפה הם מתחילים ואיך הם נגמרים.
סדר וארגון הם תהליכים מנטליים. והבחוץ רק משקף את מה שאנחנו חשים בפנים.
לא פעם יוצא שאנחנו מתחילים לנקות ולסדר משהו בהיסח הדעת, בלי לשייך את הנקיון למשהו ספציפי. סתם לזרוק ניירות ישנים, לרוקן את הפח, או לנקות את מסך המחשב. כל אלה פעולות שמסמלות שאנחנו זקוקים לארגון פנימי. והפעולה החיצונית עוזרת לנו לסדר את המחשבות שבפנים.
ברגע שהמרחב שלכם מסודר, תוכלו לראות טוב יותר את מה שקיים, את מה שצריך לטפל בו ובמה צריך להשקיע.
הסדר מקרין גם כלפי הסביבה כמו הלקוחות שלכם. ברגע שהכל מסודר אצלכם, תהליכית ומבנית. קל ללקוחות להבין מה יש כאן עבורם, איך הם הולכים לקבל את התמורה שלהם ומה הם יכולים לצפות ממכם.
סדר עדיפויות
כתבו את סדר העדיפויות שלכם בחיים. ואחר כך בעסק. הגדירו מה חשוב לכם, מה הדברים שמלהיבים אתכם, מה גורם לכם להתרגש. מה אתם אוהבים לעשות. מה הייתם רוצים להשיג. התחילו משם.
היום יום שלנו כל כך עמוס ומלא במשימות, מטלות וכיבוי שריפות שלאו דווקא קשור למה שאנחנו באמת היינו רוצים לעשות.
אנחנו נותנים לאנשים אחרים להחליט עבורינו מה יהיה סדר היום שלנו בכך שאנחנו מאפשרים לדברים דחופים של מישהו אחר להשתלט לנו על היום. ושוכחים להפנות אנרגיה למה שבאמת חשוב לנו.
מרוב ריצה לכל הכיוונים, אנחנו מאבדים את הכיוון שנכון ומדויק לנו.
כאשר כותבים את סדרי העדיפויות שלנו, זה מציג באור שונה את העשיה שלנו. זה מאפשר לנו לראות כמה דברים שחשובים לנו הזנחנו, וכמה מקום נתנו לכל מה שלא חשוב בכלל עבורינו.
ברגע שתתחילו להתמקד במה שחשוב לכם בחיים, בסדר העדיפויות שלכם נקודת המבט תשתנה, דברים יתחילו להתבהר פתאום, ותוכלו להפנות את האנרגיה שלכם למה שאתם רוצים להשיג.
כתיבת סדרי עדיפויות ממקדת את העשייה, ומאפשרת לכם לבחון כל משימה שמגיעה לשולחנכם במבט ביקורתי, של האם זה יקדם את מה שחשוב לכם, או שזה מיותר ומבזבז את זמנכם.
להתמקד בנושא אחד ספציפי בכל פעם
מולטיטסקינג אאוט, התמקדות אין.
הטעות הגדולה שחינכו אותנו אליה היא מולטיטסקינג. ככל שאנחנו מפזרים את עצמינו על כל הכיוונים, כך אנחנו אנשים יותר כישרוניים, יכולים לעמוד בלחץ, ומספיקים יותר.
אז זהו, שזה ממש לא נכון. זה רק גורם לנו לעייפות, תסכול, אכזבה שלא הספקנו לעשות מה שבאמת רצינו וכל משימה מתבצעת על ב"ערך".
כשאנחנו עובדים על כמה דברים בו זמנית, אנחנו במסגרת תפסת מרובה לא תפסת. כי האנרגיה שלנו מתפזרת לכל הכיוונים ולא ממוקדת במטרה אחת ספציפית.
תסכלו על ילדים, כמה הם מרוכזים במשימה אחת. הם ממש יושבים עם מיקוד מלא ולא זזים עד שהם מסיימים לבצע את המשימה שהם רוצים לעשות. בין אם זה לצייר, לבנות בלגו או להלביש בובה. כל האנרגיה מרוכזת במקום אחד. אם נסיח את דעתם בעוד דברים, הם יאבדו ריכוז ולא יסיימו את המשימה.
זה שהתבגרנו, לא אומר שהמהות שלנו השתנתה. אנחנו עדיין זקוקים לשיא הריכוז כדי לבצע משימה. כל משימה שהיא. כשאנחנו נוהגים, כל הסחת דעת יכולה לגרום לתאונה.
אולי בעסק דברים לא כאלה הרי גורל. אבל כשאנחנו מתפזרים לכל הכיוונים, אנחנו לא מסיימים את מה שיש לנו לעשות, אנחנו רק מערימים עוד ועוד עד שנוצר לנו בלאגן בראש ועומס נוראי שלא מאפשר לנו לראות שום דבר.
תורת הזן ממליצה גם היא, להתמקד תמיד בדבר אחד. כשאתם במטבח חותכים ירקות, התמקדו רק בתהליך החתיכה. אל תחשבו על מליון הדברים האחרים שאתם צריכים עוד להספיק לעשות. ממש תהיו בהוויה של אותו הרגע.
אם אתם כותבים היו מרוכזים בכתיבה. אם אתם בחופשה התמקדו בבילוי שלכם. אם אתם עם הילדים בפארק, היו עם הילדים ולא עם הסלולרי שלכם.
ההתמקדות בדבר אחד בכל פעם מסייעת להפחית עומס על המחשבות, מנקה אותן, ומאפשרת להתבונן בצורה נקייה יותר על הקיים. היא מנקה את הערפל מסביב ומאפשרת להקשיב לעצמכם ולהיות במודעות גבוהה יותר.
צעדים קטנים
יש לנו תחושה שכדי שיקרה משהו בחיינו הוא חייב להיות מהפכני, גדול וגורף. אבל האמת היא שדברים נעשים דווקא על ידי לקיחת צעדים קטנים שמאפשרים להתקדם לאט ובזהירות לעבר המטרה הגדולה.
גם אם המטרה הגדולה עדיין לא מספיק ברורה, לא ידועה, או קשה לכם לראות אותה ולהרגיש אותה. כדאי להתחיל לקחת צעדים קטנים כדי להתחיל ללכת לעברה.
לא תמיד התמונה מספיק ברורה לנו, ועם כל צעד שניקח הדברים לפעמים מתבהרים יותר ויותר. זה כמו לנסוע בכביש עם הרבה סיבובים. אנחנו לא יודעים מה יש מאחורי הסיבוב עד שלא נגיע אליו. ורק אחרי שנעבור את הסיבוב נוכל לראות את המשך הדרך.
לכן חשוב להתחיל לנוע. לא משנה באיזה כיוון. להתחיל לפעול . להציב יעד קטן, כזה שהוא מספיק פשוט שגם תוכלו להגיע אליו. אחרי שתגיע ליעד, הראשון, תציבו לעצמכם את היעד הבא בתור.
ככל שתרגישו יותר בטוחים בעצמכם, שאתם מדלגים בקלות מיעד ליעד. גם התודעה שלכם תפתח ותאפשר לכם לראות קצת יותר בכל פעם.
ככל שתתמידו בזה יותר, כך תשימו לב שהיעדים שלכם הופכים לגדולים יותר ומקבלים משמעות. ולאט לאט התמונה כולה תתחיל להתבהר לכם.
הקפידו לעשות משהו שונה שלא עשיתם בעבר, אל תחזרו על אותן פעולות שלא קידמו אתכם לשום מקום. וכל יום תשאלו, איזה צעד אני יכול לעשות היום כדי להתקדם קדימה.
כתיבה ספונטנית
ג'וליה קמרון, בספרה דרך האומן, מציעה טכניקה פשוטה אך עוצמתית של כתיבה חופשית שמשחררת את כל החסמים שיש בתוכינו. היא נקראת דפי בוקר.
בכל בוקר, עם היקיצה, לפני הקפה ולפני כל שאר הדברים שגוזלים מאיתנו אנרגיה. לוקחים מחברת וממלאים שלושה דפים בכתיבה. לא משנה על מה. פשוט כותבים כל מה שיוצא החוצה.
בהתחלה זה מתחיל מאולץ, ורוב הכתיבה הולכת בסגנון, "אין לי מה לכתוב אבל אני חייבת לכתוב" אבל לאט לאט משהו נפתח ומתחילים לכתוב על דברים שמפריעים ומציקים, שבהדרגה מתחלפים למחשבות שעוברות לנו בראש ותהליכים שאנחנו עוברים.
דפי הבוקר מאפשרים לנו להסתכל לתוך המחשבות שלנו, שחור על גבי לבן. כמו שהן חולפות במהירות במוחינו. ונותנים לנו יכולת להתחיל לנקות את כל מה שמציק ומפריע לראות את מה שאנחנו באמת רוצים לראות.
כשמתמידים בתהליך למעלה מחודש, פתאום נפתחים אופקים חדשים למקומות שלא ידעתם שנמצאים בתוככם. זה מאפשר הצצה פנימה לתוך האני שלכם בצורה נקייה בלי שיפוטיות או עומס מחשבתי.
מהסוף להתחלה
דמיינו לרגע את סוף חייכם. אנשים עומדים ומבכים את לכתכם. מה הם היו אומרים עליכם? אילו השגים השגתם שהם מספרים עליהם. אילו שבחים הם מרעיפים עליכם.
סטיבן קובי, בספרו, שבעת ההרגלים של אנשים אפקיביים במיוחד, אומר שכדי להגיע לגדולה אמיתית כדאי לחיות מהסוף להתחלה. קודם להגדיר מה התוצאה הסופית ורק אחר כך להתחיל לחיות לפיה.
אחד התרגילים העוצמתיים בספר הוא לדמות את סוף חיינו ולחשוב מה אנשים היו אומרים עלינו. זה מאלץ כל אחד ואחד מאיתנו להסתכל על החיים שלנו ולבחון האם אנחנו חיים בדיוק כמו שהיינו רוצים. האם אנחנו מגשימים את עצמינו. האם אנחנו פועלים בכיוון שרצינו וחשבנו שהוא הנכון.
לחשוב במונחים של סוף החיים זה קצת קיצוני, אבל זה מטלטל וגורם לחשוב באמת על מה שחשוב ועל מה רוצים להשיג. ברגע שמסתכלים על זה מהסוף להתחלה, קל יותר להבין במה למקד את תשומת הלב ובמה לתת עדיפות.
עשו את התרגיל הזה עם עצמכם. אם התוצאה כיווצה אתכם, סימן שאתם זקוקים לניעור קל כדי להבין שאין זמן טוב יותר, מעכשיו, להתחיל ולנוע לעבר המטרות שלכם. לעבור המקום הזה שאתם רוצים להיות בו. לעבר העסק הזה שישנה את העולם, גם אם זה רק העולם שלכם.
זמן של שקט
מחקרים מראים שהליכה ברגל מאפשרת לנקות את המחשבות ולקבל בהירות מחשבתית. בדומה למדיטציה אשר משקיטה את רעשי המוח שלנו ומאפשרת התבוננות ממקום נקי, נטול פחדים וחששות.
אם הליכה או מדיטציה לא מדברות אליכם, אפשר גם לשבת בים מול הגלים, לטייל ליד נחל בצפון או במדבר.
דרך נוספת היא לעשות עבודת יצירה. ציור, פיסול, נגינה, קולאזים, מקרמה. לא משנה איזה סוג של יצירה, הכל הולך.
עצם הפעולה עצמה, מעבירה את השליטה למקום אחר במוח ומשקיטה את המחשבות הטורדניות. דבר שמאפשר לקבל שקט מחשבתי שבעקבותיו מגיעה בדרך כלל היכולת לראות בצורה בהירה יותר את המצב.
מה שלא תבחרו לעשות, הקפידו להרחיק פלאפונים והסחות דעות אחרות מהפעילות השקטה.
מפת חשיבה
מפת חשיבה מאפשרת לפרוס את המחשבות שלכם בצורה פשוטה מול העיניים. היא מאפשרת לפתח כיוונים חדשים של חשיבה ולהעלות אסוציאציות שיובילו לעוד כיווני חשיבה שלא לקחתם בחשבון, עוד רעיונות חדשים. ובעיקר היא תאפשר לכם לראות בבהירות מה נכון ומה מתאים לכם יותר.
קחו דף נייר ובמרכזו רשמו את הנושא שעליו אתם מחפשים בהירות. היו ממוקדים בשאלה, כמו למשל, איך לצאת מתקיעות.
מסביב רשמו כל מה שעולה לכם בראש שקשור לנושא, ללא פילטור. אלה יכולות להיות תמונות קשורות שמייצגות נושא מסוים, טקסט, מילה, משפט, או אייקון.
מכל תת נושא כזה, הוציאו עוד נושאים ועוד רעיונות. עד שכל הדף יהיה מלא בנושאים שקשורים בצורה כזאת או אחרת לנושא המרכזי.
הבליטו את הנושאים שנראים לכם רלוונטיים והתמקדו בהם. הם נקודת ההתחלה שלכם.
חקירה פנימית
אחת השיטות להגיע לבהירות היא באמצעות חקירה פנימית ושאילת שאלות מדויקות. הדרך הטובה ביותר היא באמצעות כתיבה.
אפשר לכתוב את השאלה שלכם, ולחכות לתשובה. מה שעולה, או מגיע פשוט לכתוב על הדף בלי לנסות להבין מה עלה לכם, מה כתבתם, או לשפוט.
בכל פעם שאתם מקבלים תשובה, אפשר להעמיק בשאלה נוספת ולקבל גם עליה תשובה. בסיום התהליך יהיו בפניכם תשובות שעשויות להפתיע אתכם.
התחילו בשאלות כמו, באיזה נושא אני צריכ.ה בהירות. או איזה מידע חסר לי כדי להגיע לבהירות.
המשיכו לשאול מכל כיוון שנראה לכם, עד שהתשובה תופיע לנגד עיניכם.
דברו עם אחרים
שיחה עם אנשים אחרים יכולה לתת לכם לפעמים תובנה או בהירות ממקור שלא ציפיתם לו.
לפעמים זאת מילה, או משפט שמישהו אמר בלי קשר לכלום. ודווקא זה יצית בכם את התובנה שחיפשתם.
גם אנשי מקצוע יכולים לסייע ולהפיג את הערפל, בכך שהם יפנו את המבט שלכם למקום הנכון. או ילחצו בדיוק על הנקודה הנכונה, זאת שתהפוך את הכל לברור ובהיר.
