כבעלות ובעלי עסק אנחנו צריכים להיות במודעות תמידית לאן העסק הולך ואיך נוכל להרחיב ולפתח אותו. אבל מה קורה כשאנחנו חגים במעגלים ומרגישים שאין שום תנועה קדימה?

כנראה שזה הזמן לשאול את עצמכם מה השלב העסקי הבא שלי. לאן אני רוצה לפתח אותו, לאן אני רוצה להגיע איתו?

האתגר הגדול הוא בלענות על שאלות אלה.

משום שרובינו יודע טוב מאוד מה אנחנו לא רוצים, או לא מוכנים לעשות. אבל קשה לנו להגדיר מה אנחנו כן רוצים, להיות ברורים לאן אנחנו שואפים להגיע.

לצערי הרב, הרבה עסקים פשוט סומכים על מה שיביא היום, ולא מתכננים תוכניות עתידיות.

זה יוצר מצב שבו העסק פועל מכוח האינרציה וכשזאת נגמרת, הוא ממשיך לחוג באותה נקודה או מועף מצד לצד לאן שהרוח נושבת באותו יום. זה אומר שהעסק שלכם נתון להשפעות חיצוניות שמכתיבות את הכיוון שלו. פירושו של דבר ויתרתם על המושכות בעסק.

כדי להגדיר את השלב העסקי הבא, כדי להחליט איזו דרך נכונה לעסק, איך להגדיל ולפתח אותו. איזה שיתופי פעולה נכונים לעשות. אנחנו חייבים להתחבר לרצונות שלנו, כבעלי.ות עסק. אנחנו צריכים לראות אותם ולהיות מסוגלים להגדיר אותם בצורה ברורה כך שהיא תהיה מובנית לנו, לעובדים וליקום. ליצור בהירות. 

לדעת מה רוצים, לראות את הכיוון הנכון. זה כמו מצפן שלוקח אתכם למחוז חפצכם. בלי הגדרה ברורה, המצפן לא יעזור. כי לא תדעו מה הכיוון שאליו אתם פונים.

השלב העסקי הבא – מה האפשרויות שלי?

פעם מישהי שאלה אותי, תגידי לי מה האפשרויות שלי ואדע מה לבחור מתוכן.

אבל היא שכחה משהו משמעותי מאוד.

היא זאת שמייצרת את האפשרויות שנכונות לה.

ברגע שמישהו אחר יגיד לה מה הן האפשרויות, אוטומטית הוא יגביל את היצירתיות שלה, וינתב אותה לדרך שלאו דווקא מתאימה ומיועדת עבורה.

שזה מה שקורה במציאות.

רובינו כל כך חוששים לקחת אחריות על הרצונות שלנו, שמעדיפים שמישהו אחר יגיד לנו מה לחשוב. אנחנו מעדיפים לא לרצות, או לא להגדיר בבירור את הרצונות שלנו. וכך מעניקים למישהו אחר את הסמכות לקחת אחריות עלינו ועל העסק שלנו.

דמיינו רגע את שוולט דיסני יושב בלונה פארק עם הילדים שלו מול קרוסלה משעממת שמסתובבת שעות. הילדים שלו נהנים והוא סובל. כדי לא לסבול הוא חשב שצריך להיות מקום מיוחד שיהיה כיף להורים ולילדים לבלות שעות ביחד.

עכשיו דמיינו שהיה מתיישב לידו עוד אבא משועמם כמוהו, וולט היה מספר לו את המחשבה שהיתה לו. ואותו הורה היה אומר לו שזה רעיון מעולה. בוא נפתח פה בית קפה ואז ההורים ישבו בכיף והילדים יתרוצצו על המתקנים.

זאת אופציה טובה בסך הכל. אבל היא שיקפה את מה שהיה נכון לאותו אבא. והיתה רחוקה שנות אור מהפוטנציאל האמיתי שהתרוצץ לדיסני בראש. אם היו מקימים שם בית קפה למבוגרים, אולי לא היה היום דיסנילנד.

זאת סתם דוגמא תיאורטית לחלוטין, אבל במציאות כמה פעמים אנחנו נוטים לאמץ רעיונות של אחרים, עצות או דעות רק כדי לא לחשוף את הרצונות האמיתיים שלנו שנדמה לנו שהם פחותי ערך, או לא מוצלחים.

"דמיון יותר חשוב מידע"

אלברט איינשטיין אמר שדמיון חשוב יותר מכל דבר אחר. והוא צדק.

הדמיון שלנו הוא הדבר שמפריד בינינו לבין שאר העסקים.

יש לנו את הכוח להוביל את העסק שלנו ולרומם אותו לגבהים חדשים בכל פעם על ידי שימוש בדמיון בלבד.

להתחבר לכיוון הנכון והמדויק לנו ביותר, ולראות אותו בעיני רוחינו.

נטול כל פרשנויות, פחדים, אמונות, או כל דבר אחר שעשוי לחסום אותנו.

פשוט להתחבר למקום הטהור ביותר שמקשר בין הרצון שלנו, ליכולת ליצור אותו במוח. ממש לראות את הרעיון שלנו קורם עור וגידים ואז ללכת ולהוציא אותו לפועל.

ככה זה עובד:

אנחנו רוצים משהו >> מפעילים את הדמיון >> הדימוי המוחשי יוצר סט של תגובות רגשיות >> התרגשות גבוהה מתחילה להניע את הגלגלים ליצירת המציאות.

למשל

אנחנו רוצים לצאת לחופשה >> מפעילים את הדמיון, איך אנחנו יושבים בטן גב על חוף מוזהב אי שם בקאריביים, או עומדים מול הפיורדים בנורווגיה >> נוצר סט של תחושות ורגשות. התלהבות. התרגשות. שמחה. ציפיה >> הנעה לפעולה להוציא את הדמיון לפועל.

דמיון היא פעולה נטולת מגבלות

אנחנו אלה שמערימים עליו כל כך הרבה חסמים, עד שקשה לנו לראות בעיני רוחינו צורה טהורה של התהוות חדשה. של רעיון עסקי חדש, של דרך יצירתית לשווק, או היכולת להגיע לקהל לקוחות חדש.

כדי שהרצונות שלנו יגיעו לכדי מימוש אנחנו חייבים לאפשר להם לצאת לחלל האויר, להגיע לשלב הויזואליזציה.

אבל בין הרצון לבין הדמיון יש מיסוך כבד של פחדים שלא מאפשרים לנוע. גם הרצון הכי מזוקק והכי טהור מוצא את עצמו בפח הזבל של הרצונות האחרים ועם משפטים כמו, ידעתי שזה לא יצא לפועל. ידעתי שלא יצא מזה כלום. מלווה בתחושת אני לא מספיק טוב.ה, לא מספיק שווה, תסכול והקטנה עצמית.

פעם השתתפתי במשחק שבו היינו צריכים לדמיין מה נעשה עם סכומי כסף הולכים וגדלים בחשבון הבנק שלנו. כולם שיתפו את החלומות הפרועים שלהם, מלבד מישהי אחת שהתקשתה להתחבר לנושא הדמיון והנדמה לי. משום שזה עורר בה התנגדות לחשוב או לדמיין משהו שלא יכול לקרות במציאות.

וזאת גישה שמשותפת להרבה מאוד בעלי/ות עסקים.

הפחד לדמיין כדי לא להתאכזב, או לפחד לדמיין כי הרי אין סיכוי שזה יקרה במציאות.

אבל מי אמר שאין סיכוי.

וולט דיסני הגה את דיסנילנד כשישב על ספסל בפארק.

הוא לא היה בעל אמצעים גדולים בזמנו. הוא מישכן את הבית שלו וכמעט הפסיד את כל כספו על הרעיון שהגה.

אילון מאסק דמיין עולם ירוק יותר לכדור הארץ ויצר את מכונית הטסלה. הוא היה משוגע לרעיון שכדור הארץ צריך להיות אקולוגי יותר כבר מגיל צעיר.

כסף הוא אחד הנושאים הכי כבדים שגורמים לרוב האנשים להמנע מלרצות או לדמיין.

בעיקר בגלל משפטים כמו "אין לי כרגע כסף" "אין לי מאיפה להביא כסף" "זה בזבוז זמן לדמיין"

ועד כדי כך שמישהו פעם אמר לי…אני מסוגל להרוויח רק סכום X ולא יותר מזה. משפט כזה חסם בפניו את היכולת לראות אפשרויות נוספות. הוא פשוט חנק את היצירתיות והמעוף של עצמו והכניס לתוך תבנית צרה ומוגבלת.

פחד ממה יחשבו עלינו, מהווה מגבלה נוספת.

אנחנו כלכך חוששים ממה יחשבו עלינו או יגידו עלינו אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים ולא איכפת לנו מהם, שאנחנו מרגישים מאוימים אפילו לנסות ולשנות את הקיים. ומעדיפים להשאר באותה קוביה ידועה ומוכרת ולא להזיז את הגבינה לשום מקום.

סביר להניח שלא כל רצון שלכם יזכה לצאת לאור. אבל זה כמו שריר, ככל שמתחברים יותר לרצון האמיתי שלנו, קל לנו יותר לדמיין. ואז גם להוציא לפועל את הרעיונות שלנו. התחילו מקטן. תזכו בקצת נצחונות וזה ילבה את הרצון שלכם להמשיך ולגדול וליישם את התהליך שוב ושוב.