כל בעלת ובעל עסק חולמים להצליח, לפרוץ בגדול. שהעסק ירוויח בדיוק כמה שמגיע להם, שקהל הלקוחות ילך ויגדל, שמישהו יגדיר אותם כעסק השנה, הם יהפכו להיות מובילים ומוכרים בכל פינה ואולי אפילו בחול.
אבל הרוב לא מגיעים להצלחה המיוחלת, נשארים במקום והופכים למתוסכלים וחסרי אמונה שיום אחד גם הם יזכו להגשים את חלומם, או גרוע יותר מוותרים ומפנים את הגב לכל מה שהם עשו עד אותה נקודה.
הצלחה היא עניין של מודעות ותודעה והיא נמצאת בידיים שלנו. רק אנחנו אלה שנוכל לקבל אותה או לדחות אותה. הבעיה שרובינו בכלל לא מודעים לזה שאנחנו רוב הזמן נמצאים בדחייה להצלחה שלנו, ומרגישים בנוח יותר להאשים גורמים חיצונים שמעכבים או לא מאפשרים לנו להגיע לפסגה.
אז איך נוכל להפסיק לחבל בהצלחה של עצמינו, ולאפשר לה להכנס בקלות לחיינו?
מהי הצלחה
איך הייתם מגדירים הצלחה. מהי הצלחה בעיניכם.
מליון דולר בבנק. להרגיש שלווה. לטייל שנה בחול. 4 ילדים בריאים
זוגיות אוהבת. עסק שמשרת אלפי לקוחות ומשנה להם את החיים?
מהי בעיניכם הצלחה.
לרוב האנשים קשה להגיד מה הם רוצים ולאן הם שואפים להגיע.
אבל אם לא נדע להגדיר מהי הצלחה בשבילינו, אנחנו נמשיך לרוץ במעגלים, כמו אוגר על גלגל שלא מפסיק לרגע ונמשיך לתהות מדוע ההצלחה ממאנת להגיע אלינו.
ברגע שנדע להגדיר במילים מדויקות, מהי הצלחה. מה אנחנו רוצים להשיג באמצעותה. איך נרגיש כשנחווה הצלחה. רק אז נוכל להתקדם באופן שיטתי לעברה.
אבל רגע לפני שאנחנו כותבים לעצמינו, שאנחנו רוצים מליון דולר בבנק, או לטוס סביב העולם כדי שנשאל את עצמינו…
האם זה באמת מה שאני רוצה
לפעמים יש לנו בראש דימוי כלשהו, איך הצלחה צריכה להראות ולהרגיש. הדימוי הזה יכול להיות מהסתכלות על אנשים אחרים או דימויים שנשתלו במוחינו לאורך השנים.
כמו למשל, אם שכנעו אתכם בילדות שלהיות רופא או עורך דין זה פסגת החיים ושום דבר פחות מזה לא מספק. או גדלנו בתחושה שאנחנו צריכים להשיג דברים מסוימים כדי שישימו לב אלינו, יראו אותנו, יתייחסו אלינו אחרת.
כל אלה דברים שהראש הגדיר מתוך צורך השרדותי או רצון לא להרגיש חסך רגשי כלשהו. אבל הרצון האמיתי הוא אחר לחלוטין. והוא נמצא בלב שלנו.
רק כשנחבר בין הרצון של הלב, לתכל'ס של הראש, נוכל להבין מהי הצלחה אמיתית בעינינו. כל עוד לא נדע מהי. סביר להניח שלא נוכל לזהות את ההצלחה. כי תמיד כשנגיע אל המקום שהראש כיוון, נרגיש ריקנות וחוסר שביעות רצון.
לעומת זאת אם נסתכל מתוך הלב ונבין מה השאיפה האמיתית שלנו. ברגע שנראה אותה, ישר נוכל לזהות אותה ולקבל אותה לתוך חיינו. היא תמלא אותנו ותיתן לנו אנרגיה ושמחה.
שאלה שנייה שאנחנו רוצים לשאול את עצמינו היא
האם אני יכול.ה להכיל את ההצלחה שאני רוצה
לפני הרבה שנים שמעתי את נינט טייב הזמרת, מתראיינת לרדיו ומספרת על ההצלחה המטאורית שהיתה לה בכוכב נולד. היא השתתפה בכוכב נולד הראשון בישראל, וזכתה במקום הראשון.
רמי פורטיס, באותו הזמן אמר שהוא לא מבין איך היא קיבלה את ההצלחה כל כך בקלות, בלי לקרוס וללכת לפסיכולוג. בהתחלה היא כעסה על המשפט הזה שהוא אמר, ואז היא הבינה. קרסה. והלכה לקבל עזרה.
צריכים להיות מוכנים לקבל הצלחה. עם כל הצד הנוצץ שלה, מגיעים גם צדדים פחות נוצצים. כמו חשיפה גדולה יותר, ולאו דווקא בפרטים שהייתם רוצים לשתף את כל העולם. אחריות גדולה יותר כלפי אלה שמסתכלים עליכם ורואים בכם מובילים ופורצי דרך.
גם אם נסתכל על הצלחה כמשהו קטן יותר, לאו דווקא לזכות בכוכב נולד.
נניח שאתם רוצים מליון דולר בחשבון הבנק. האם אתם מסוגלים להכיל אותם? להשתמש בהם בתבונה ולא בבזבזנות וראוותנות?
רוב האנשים שזוכים בלוטו מזנקים מאפס למאה מבחינת הכסף שיש להם, ובאותה נשימה מפסידים הכל וחוזרים למצב כלכלי קשה יותר ממה שהיה להם קודם. משום שהם לא יודעים להכיל סכום הכסף הגדול שנפל בחלקם. והם עושים טעות אחר טעות עד שהוא כולו נעלם.
או אם אתם חולמים להרוויח עשרים אלף שח' בכל חודש, ומבחינתכם זה מספק. אבל התודעה שלכם מסוגלת להכיל רק שמונת אלפים שח' . גם אם יפול בחלקכם הסכום שדמיינתם לעצמכם, הוא פשוט יתנדף ויעלם ועדיין תשארו עם הסכום שאתם מסוגלים להכיל.
אז יד על הלב. עד כמה אתם באמת מוכנים לחוות את ההצלחה שאליה אתם שואפים להגיע?
מה חוסם אותנו מלחוות הצלחה
יש בתוכינו 2 כוחות מנוגדים. זה שרוצה הצלחה, וזה ששם רגליים להצלחה.
הראש הלוגי, שמגדיר מהי מהות ההצלחה עבורו
בדרך כלל מהתבוננות על אנשים אחרים, דרך קנאה של למה יש לו, ולי אין, השוואתיות איזה אוטו חדש יש לשכן, כמה עוקבים יש לה באינסטגרם, למה כל כך הרבה מגיבים לה בפייסבוק ולי לא.
ואם לנו יהיה כסף, אוטו חדש, מליון עוקבים באינטסגרם וחשבון פייסבוק פעיל ישר מתנגבת לה תחושת החוסר נעימות.
מה יגידו. מה יחשבו עליי. יפתחו עליי עין הרע. אנשים פתאום יזכרו בי וירצו ממני דברים. אני אהיה במרכז העניינים, אני לא אוהבת להרגיש חשופה, פגיעה. אני מסתפקת במועט, לא צריכה יותר מדי. הכי חשוב זה הבריאות.
אנחנו נלחמים ונאבקים בתוך תוכינו. רוצים, אבל לא רוצים.
עכשיו בואו נדמיין שהבקשות שלנו הן כמו כדור פינג פונג. הוא מגיע לעברינו,מעניק לנו את כל מבוקשינו, אבל אנחנו הודפים אותו ושולחים אותו חזרה ליקום שהעניק לנו. ואז שוב מקבלים כדור חדש, ושוב הודפים אותו.
לא משנה כמה פעמים ההצלחה דפקה לנו בדלת, אנחנו טרקנו לה אותה, והמשכנו להאשים את כל העולם בפחדים שלנו ובאמונות שחסמו את השפע מלהגיע אלינו.
אני רוצה להצליח….אבל….
אחת הסיבות הגדולות שאנחנו מדשדשים במקום, היא ההתניות שאנחנו מציבים לעצמנו.
אני רוצה להצליח, אבל רק כשהילדים יהיו גדולים.
אני רוצה להצליח, אבל אין לי מספיק ידע.
אני רוצה להצליח, אבל אין לי מספיק כסף.
אני רוצה להצליח, אבל ….
מה זה משנה מה יש לכם ומה אין. אם הצבתם לעצמכם יעד ברור ומוגדר, לכו תשיגו אותו. עצם ההתניה יוצרת מעצור. זה כאילו אתם נוהגים באוטו אבל כל רגע לוחצים על דוושת הברקס. יקח לכם שנים להגיע ליעד. אם לא תהרסו את האוטו לפני כן.
כל ההתניות האלה יוצרות אצלכם תחושת חוסר התקדמות, שמביאה תסכול ובסופה הרבה פעמים מובילה להרמת ידיים ולויתור על מה שהגדרתם לעצמכם.
שחררו את דוושת הברקס. תנו לעצמכם לעוף לשמיים גם בלי להתנות במה אם ….או אבל….
הצלחה בין לילה
כולנו אוהבים סיפורים מרגשים של הצלחה בין לילה. בעיקר היום עם תרבות האינסטנט שהכל חייב להיות מהר. כאן ועכשיו. אבל הצלחה לא מגיעה בין לילה, ובטח שלא ארוזה יפה בנייר עטיפה ודופקת לנו על הדלת.
ההצלחה מגיעה מעבודה לאורך זמן. אנחנו ניזונים תמיד מסיפורי הצלחה של אנשים שכביוכול הצליחו בין לילה ואז נמלאים בתסכול כשאנחנו לא הגענו ליעד שכה רצינו עדיין.
ליונל מסי אמר, "לקח לי 17 שנים ו 114 ימים כדי להפוך להצלחה בין לילה"
הביטלס ניגנו מעל עשרת אלפים שעות בכל מיני ברים ופאבים נידחים כדי להפוך להיות מה שהם.
הסתכלו על הסיפור האמיתי מאחורי כל אדם מצליח. לכל אחד יש מסע שהוא עובר. ההצלחה היא לא הוקוס פוקס, היא דרך חיים.